ספרייה / הלכה / משנה תורה / מפרשים / מגיד משנה / ספר נשים / מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות / מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות כ״ב:ח׳

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות כ״ב:ח׳

מהדורה: תורת-אמת

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות כ״ב:ז׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות כ״ב:ט׳ »

מקור: משנה תורה, הלכות אישות כ״ב:ח׳

8 משנה תורה, הלכות אישות פתח ↗

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּנְכָסִים הַיְדוּעִין לַבַּעַל אֲבָל אִם נָפְלוּ לָהּ נְכָסִים בִּמְדִינָה אַחֶרֶת וְלֹא יָדַע בָּהֶן הַבַּעַל וּמָכְרָה אוֹתָן מִכְרָהּ קַיָּם. וְכֵן אֲרוּסָה שֶׁמָּכְרָה קֹדֶם הַנִּשּׂוּאִין מִכְרָהּ קַיָּם שֶׁאֵין לַבַּעַל בְּנִכְסֵי אֲרוּסָתוֹ כְּלוּם עַד שֶׁיִּכְנֹס:

9 משנה תורה, הלכות אישות פתח ↗

הָאִשָּׁה שֶׁכָּתְבָה כָּל נְכָסֶיהָ לְאַחֵר בֵּין קָרוֹב בֵּין רָחוֹק קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא אַף עַל פִּי שֶׁאִם נִתְגָּרְשָׁה אוֹ נִתְאַלְמְנָה תְּבֻטַּל הַמַּתָּנָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מַתָּנָה אֵין הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן. וְאִם מֵתָה בְּחַיָּיו אֵינוֹ יוֹרְשָׁן. שֶׁהֲרֵי נָתְנָה אוֹתָן קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא. וּכְשֶׁתָּמוּת בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ יִקְנֶה מְקַבֵּל הַמַּתָּנָה מַתְּנָתוֹ קִנְיָן גָּמוּר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ נָתְנָה מִקְצָת נְכָסֶיהָ אוֹ כֻּלָּם קֹדֶם נִשּׂוּאֶיהָ וְכָתְבָה לַמְקַבֵּל קְנֵה מֵהַיּוֹם וְלִכְשֶׁאֶרְצֶה שֶׁהֲרֵי לֹא קָנָה קִנְיָן גָּמוּר עַד שֶׁתִּרְצֶה אֵין הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּרוֹת אוֹתָהּ הַמַּתָּנָה וְאִם מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ:

8 בד"א בנכסים וכו'. זו סברת ר"ש במשנה פרק האשה דף ע"ה שהוא מחלק בין נכסים ידועים לנכסים שאינן ידועים ופי' ר"י אלו הן שאינן ידועים כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים ותניא כותיה והלכה כר"ש כמבואר בהלכות וכ"כ ז"ל:

9 וכן ארוסה וכו'. מתבאר שם במשנה ובגמרא דדוקא נשאת אבל מכרה קודם הנישואין אין הבעל מוציא מיד הלקוחות:

9 משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה פתח ↗

הָרוֹצָה לְהִנָּשֵׂא וְכָתְבָה כָּל נְכָסֶיהָ בֵּין לִבְנָהּ בֵּין לְאַחֵר. וְאַחַר כָּךְ נִשֵּׂאת וְנִתְגָּרְשָׁה אוֹ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ. מַתְּנָתָהּ בְּטֵלָה שֶׁזּוֹ מַבְרַחַת הִיא וְלֹא כָּתְבָה כָּל נְכָסֶיהָ אֶלָּא לְהַבְרִיחַ מִבַּעְלָהּ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה. וּכְשֶׁתִּהְיֶה צְרִיכָה לָהֶן יַחְזְרוּ לָהּ. לְפִיכָךְ אִם מֵתָה הִיא בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ קָנָה הַמְקַבֵּל מַתָּנָה אֶת הַכּל. וְאִם שִׁיְּרָה כְּלוּם אֲפִלּוּ מִטַּלְטְלִין מַתְּנָתָהּ קַיֶּמֶת וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת:

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות כ״ב:ז׳ מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות כ״ב:ט׳ »